איך מלמדים לקרוא?

קיימות מספר גישות להקניית הקריאה. רוב הגישות מקבלות תמיכה והסבר הגיוני מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. עם זאת צריך לזכור שלשפות יש מבנה שונה, המעניק יתרונות וחסרונות לכל אחת מהגישות.

הגישה הפונטית – גישת השפה כצליל

גישה זו מתייחסת ללימוד הקריאה מתוך האזנה לצליל של המילים. תוך כדי האזנה אנו מלמדים את הילד לפרק את המילה לצלילים שונים. חלקי המילה, כלומר הצלילים, מסומנים באותיות. לפי השיטה הפונטית, המילה היא פאזל של חלקים. התלמיד לומד לקרוא מתוך הכרת כל אחד מהחלקים בפני עצמו ומהרכבתם למילה אחת. שיטה זו זכורה להורים רבים כאשר נלמדה בספרי אלפוני. בעולם של פעם,זו השיטה שנלמדה ב"חדר" ונקראה אז "אלף קמץ".

יתרון: לאחר השינון של האותיות, תנועות ועיצורים, ניתן לקרוא כל מילה גם אם לא מכירים ולא מבינים אותה. הגישה הזו שיטתית ובסופו של דבר מעניקה סיפוק רב לתלמיד.

החסרון: לימוד די יבש, מבחר מילים מצומצם וטקסטים מוזרים למדי ואף חסרי משמעות. מטרת הטקסטים לשנן ולשפר את מיומנות הקריאה.

הגישה הגלובלית – השפה והקריאה כמכלול

בעיקרה השיטה מלמדת את הילד לצלם מילים שלמות. שיטה זו לא מפרקת את המילים לגורמי צליל. גישה זו יוצאת מנקודת הנחה, שלילד יש אוצר מילים עשיר והוא יוכל לנחש מילים גם אם אינו יודע כיצד הן נראות!

יתרון: הטקסטים עשירים ומעניינים. השיטה מתאימה לשפות שאינן פונטיות בטבען כמו מרבית השפות הלועזיות.

חסרון: שיטה הפועלת על עקרונות של ניחוש וזיכרון צילומי. הגישה מאוד לא שיטתית. עמודי הקורא החדש בדובון מבוססים על השיטה הפונטית בשילוב קל של השיטה הגלובלית! רוב הטקסטים כתובים בשיטה הפונטית הקלאסית. מדי פעם אנו משלבים מילים חדשות או שמות של חפצים וילדים לפי השיטה הגלובלית, כדי ליצור טקסט מענין, המדבר ללבם של הילדים. זוהי למעשה הגישה האקלקטית, המשלבת באופן מובנה בין שתי הגישות.

לסיכום:

  •  בכל גישה או שיטה כ- 80% מהילדים לומדים לקרוא עד סוף כתה א'.
  • אין גישה או שיטה המתאימה לכל התלמידים. לכל ילד יש סגנון למידה משלו.
  • מחקרים רבים מדגישים כי המורה ולא הגישה או השיטה הוא הגורם החשוב ביותר בהקניית קריאה!
  • דו"ח ועדת הקריאה שפורסם לאחרונה מצביע על נקודות חשובות ומרכזיות בהוראת הקריאה והכתיבה:
  1. פענוח: הכרת אותיות הא-ב והצלילים שלהן. הוראה ישירה של העיקרון האלפביתי, פענוח הברות, פענוח עיצורים ותנועות. פענוח אוטומטי ומהיר של המילה הם הנו תנאי הכרחי לקריאה יעילה המאפשרת הפניית משאבי קשב להבנת הנקרא.
  2. קריאת ניקוד: שימוש בניקוד לצורך קריאה. הבנה כיצד מייצג הניקוד את התנועות בשפה העברית.
  3. שטף קריאה: קריאה מדויקת של משפטים שלמים והבנתם.
  4. עידוד כתיבה: כולל כתיב נכון.
  5. עידוד קריאת ספרים ועיתוני ילדים: אמצעי נוח ומומלץ לעידוד הקריאה.
  6. לוח זמנים: בסוף הגן, תלמיד בעל מודעות פונולוגית, הכרת אותיות הא-ב, יכול לעצב אותיות, בעל אוריינטציה אוריינית.
  7. סביבה אוריינית: עידוד קריאה בכל הכתות ובכל הגילאים.
צרו קשר
close slider